רש"י על חגיגה ד׳ ב:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חגיגה ד׳ ע״ב:י׳ רש"י על חגיגה ד׳ ע״ב:י״ב »

11 רַב יוֹסֵף כִּי מָטֵי לְהַאי קְרָא, בָּכֵי: ״וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט״, אָמַר: מִי אִיכָּא דְּאָזֵיל בְּלָא זִמְנֵיהּ? אִין, כִּי הָא דְּרַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי הֲוָה שְׁכִיחַ גַּבֵּיהּ מַלְאַךְ הַמָּוֶת. אֲמַר לֵיהּ לִשְׁלוּחֵיהּ: זִיל אַיְיתִי לִי מִרְיָם מְגַדְּלָא שְׂיעַר נַשְׁיָיא. אֲזַל, אַיְיתִי לֵיהּ מִרְיָם מְגַדְּלָא דַּרְדְּקֵי.

פירוש רש"י על חגיגה ד׳ ב:י״א

11 ויש נספה בלא משפט - יש כלה ואין עון בידו ולא היה משפט לספות:

12 ומי איכא דאזיל כו' - הש"ס קא בעי לה:

13 אמר ליה - מלאך לשלוחו:

14 אייתי לי מרים מגדלא נשייא - הרוג את מרים המקלעת שיער הנשים:

« רש"י על חגיגה ד׳ ע״ב:י׳ רש"י על חגיגה ד׳ ע״ב:י״ב »